איך מתגברים על הבושה ומתחילים

להשתמש במכשירי שמיעה
 

מאת טל אהרוני    פורסם ב - 08:33 18/10/09 עיתון הארץ   עדכון אחרון - 14:02 18/10/09
 

אחד מכל עשרה ישראלים סובל מירידה בשמיעה. אחרי תקופת הסתגלות והתאמה, ובעיקר התגברות על הבושה וההכחשה, מכשירי שמיעה יעילים מאוד לטיפול בבעיה
 

 יום בהיר אחד הרגיש י', פנסיונר בן 69 מפתח תקוה, ירידה חדה בשמיעה באחת מאוזניו. הוא מיהר לבית החולים, שם התברר שהשמיעה באותה אוזן הידרדרה מאוד. "במלחמת יום הכיפורים נפגעה השמיעה שלי באוזן אחת באופן קל, אבל מאז חייתי בלי מכשיר שמיעה", הוא מספר. "דווקא באוזן השנייה הפגיעה היתה חמורה הרבה יותר והתרחשה בבת אחת. הרופא הפנה אותי לקלינאי תקשורת, שקבע שאני צריך מכשיר שמיעה. הוחלט להתאים לי מכשירים לשתי האוזניים. עברו כשנה וחצי עד שהתרגלתי למכשירים, אבל לאט לאט לומדים לחיות עם זה".

מכשירי השמיעה איפשרו לי' לתפקד טוב יותר בחיי היום-יום. מכיוון שהוא נכה צה"ל, משרד הביטחון סייע במימון המכשירים, שעלו יותר מ-10,000 שקל. "בהתחלה היה לי קשה מאוד", מספר י'. "רוחות חזקות ציפצפו לי באוזניים וכשהייתי במקום עם הרבה רעש, לא הצלחתי לשמוע מה אמרו אנשים שעמדו קרוב אלי. כל חודש-חודשיים הלכתי לקלינאי התקשורת, להתאמות ולכוונונים, ועם הזמן התרגלתי למכשירים. היום אני יכול לשבת באוניברסיטה בהרצאה, ולשמוע היטב כל מה שאומרים. אין ספק שהמכשירים שיפרו את איכות החיים שלי".

על פי ההערכות, יותר מעשירית מהאוכלוסייה בישראל סובלת מירידה בשמיעה ברמה כלשהי. כ-700 אלף מתושבי המדינה סובלים מלקויות שמיעה בדרגות שונות, רובם נעזרים במכשיר שמיעה. עידו גרנות, מנכ"ל "בקול" (ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים), אומר שבקרב בני 65 ומעלה, כל אדם שלישי הוא כבד שמיעה. ירידה בשמיעה גורמת לקשיים בתקשורת ובהשתלבות בחברה. לדבריו, בושה והכחשה הן הגורמים העיקריים המעכבים את ההתמודדות עם הבעיה.

"לעתים קרובות אנשים הלוקים בשמיעתם מעדיפים לדחות את השימוש במכשירי שמיעה, בשל החשש שייתפשו בעיני הסובבים אותם כזקנים או כחלשים", אומר גרנות. "בפועל, אדם שמתקשה בהבנת הנאמר מפני שאינו מרכיב מכשיר שמיעה, בולט וחריג יותר מאדם שמרכיב מכשיר".

לדברי רחלי בן הרוש, קלינאית תקשורת מארגון בקול, טוב יעשה אדם שחש ירידה בשמיעה, אם יפנה לרופא אף-אוזן-גרון. זה יפנה אותו למכון שמיעה, אם יש צורך בכך, ושם הוא ייבדק על ידי קלינאי תקשורת מוסמך. "קלינאי התקשורת קובעים אם חלה ירידה בשמיעה, מהו הליקוי שגרם לה ואיזה מכשיר יש להתאים לכל נבדק", אומרת בן הרוש. "הם גם אחראים על התאמת המכשירים לאלה הזקוקים להם".

עיבוד אותות

בשוק יש מכשירי שמיעה אנלוגיים, מכשירים אנלוגיים ממוחשבים, ומכשירי שמיעה דיגיטליים. רוב הזקוקים למכשירי שמיעה משתמשים במכשירים דיגיטליים, המאפשרים התאמה מדויקת לצורכי המשתמש ולסביבות אקוסטיות שונות (מקומות עם הרבה רעש, מקומות סגורים או פתוחים וכו').

בכל המכשירים מותקן מיקרופון הקולט את צלילי הסביבה וממיר את האנרגיה האקוסטית לאנרגיה חשמלית. במכשירים הדיגיטליים, האנרגיה הזאת עוברת למעבד אותות, שבאמצעותו מפחיתים רעשי רקע, מסננים תחומי תדרים שונים ומדגישים אחרים, ומבצעים פעולות נוספות. לאחר העיבוד מועברת האנרגיה לרמקול וממנו לאוזן.

ד"ר ריקי קפלן-נאמן, קלינאית תקשורת האחראית על מחלקת שיקום שמיעה במכון שמיעה ודיבור במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר, מדגישה כי התאמת מכשירי שמיעה נעשית על ידי קלינאי תקשורת מוסמכים, המוכרים במשרד הבריאות.

קפלן-נאמן מוסיפה כי לוקח זמן להתרגל למכשיר ו"רק אחרי כמה ימים של שימוש, אדם יכול להיות מודע יותר לצרכיו ויכול לעזור לקלינאי לכוון את המכשיר בצורה מדויקת. יש אנשים שלאחר תקופה מסוימת מסתגלים להגברה ורוצים עוצמה חזקה יותר, או כיוון של איכות הצליל. בשביל זה המשתמש צריך לחזור למכון השמיעה".

בשוק קיים מגוון רחב של מכשירי שמיעה - מכשיר זעיר, המוסווה בתוך תעלת האוזן (CIC), מכשיר שמונח בתוך האוזן ובולט מעט (ITC), מכשיר שמיעה גדול המותאם לאפרכסת (ITE), מכשיר שמונח מאחורי האוזן (BTE) ועוד.

"המכשירים צריכים להתאים לליקוי השמיעתי וגם לענות על הדרישות האסתטיות", מסבירה קפלן-נאמן. "לא כל מכשיר שמיעה מתאים לכל ליקוי שמיעה, ולפעמים מכשיר קטן ונסתר אינו יכול לספק את ההגברה הדרושה למשתמש. ההתאמה חייבת להיות אישית, אסתטית ואקוסטית".

מה עושים אם המכשיר אינו מתאים?

"את מכשירי השמיעה רוכשים לתקופת ניסיון של חודש. רק בבית, בעבודה ובפגישות חברתיות אפשר לבדוק אם המכשירים אכן עוזרים. בסיום תקופת הניסיון מומלץ לחזור למכון השמיעה ולעשות כיוונים נוספים. חשוב להדגיש שלא מיד מרגישים את התועלת שבמכשיר. דרוש זמן להסתגל למכשירי שמיעה. ככל שמרכיבים אותם יותר, מסתגלים יותר".

כיסוי מסוים

סיון שאול, קלינאית תקשורת מ"אסף, מכון לשמיעה ולדיבור", אומרת שתעשיית מכשירי השמיעה התפתחה עם הטכנולוגיה. "בהתחלה מכשירי השמיעה היו גדולים ומגושמים והיכולת שלהם היתה מוגבלת. היום יש מכשירי שמיעה קטנטנים ומתוחכמים ביותר", היא אומרת.

מה המחיר של מכשיר שמיעה?

"מכשיר שמיעה דיגיטלי בסיסי עולה בסביבות 3,000 שקל. ככל שעולה המחיר, איכות הצליל טובה יותר, המעבד חזק יותר והמכשיר מצויד בתכונות ובהתקנים כמו מיקרופונים היקפיים, מספר רב יותר של ערוצים המעבדים בנפרד טווחי תדירות מוגדרים, מערכת הנחתת רעשים טובה יותר, מערכת הגנה מרוח, איכות הבנת דיבור טובה יותר ואפשרות חיבור לתקשורת אלחוטית, לטלפונים, למכשירי טלוויזיה, למחשבים ולנגני מוסיקה.

מכשירים הכוללים את כל הטכנולוגיות האלו עולים בהתאם (14-17 אלף שקל). כל קופות החולים מכסות חלק מסוים מעלות המכשיר, בהתאם להסכמים שלהן עם היבואנים. גם משרד הבריאות משתתף בקניית המכשירים ברוב המקרים".

סל הבריאות מעניק החזר של 826 שקל בשנה לכל אוזן, למבוטחי כל קופות החולים. לקוחות "כללית מושלם" של הכללית זכאים להנחה של 75%, עד לסך של 1,075 שקל לאוזן. מבוטחי "מגן זהב" של מכבי שירותי בריאות מקבלים החזר של 83% מההוצאה ברכישת מכשיר שמיעה, עד תקרה של 3,834 שקל. בקופת חולים לאומית יש השתתפות עצמית, שנעה בין מאות שקלים למכשירים הזולים לכ-6,000 שקל למכשירים היקרים. מבוטחי קופת חולים מאוחדת זכאים להחזר של 50% מהסכום ששילמו. מבוטחי "מאוחדת עדיף" יכולים לקבל החזר עד תקרה של 2,270 שקל לכל אוזן.